למה פרוטוקול IPv6 ? (חלק ד')

קורס IPv6

(בהמשך לחלק ג – מאמר מאת צבי שחם)

כתובות IPv6

בפרקים הקודמים סקרנו את הסיבות למעבר לפרוטוקול IPv6, את המבנה החדש של המנה, ואת החידושים והשיפורים שהוכנסו בה. ראינו שהסיבה העיקרית למעבר הייתה המחסור ההולך וגדל של כתובות IPv4, וזאת למרות כל הניסיונות שנעשו לצמצם את "בזבוז" הכתובות בעזרת שיטות כגון: (CIDR או Classless Inter-Domain Routing) וגם NAT ( או Network Address Translation).

כדי להמחיש את הצורך בשינוי, הוקם אתר מיוחד (http://www.potaroo.net/tools/ipv4/)
אשר מתעדכן מדי יום ונותן את התחזית האחרונה מתי יאזלו כתובות IPv4. ציור 6 מראה את התחזית המעודכנת ליום כתיבת מאמר זה, המצביעה על טווח של שנתיים עד שלוש שנים: מאגר הכתובות של IANA יאזל באוגוסט 2011, ומאגר הכתובות של הסוכנים האזוריים (RIRs) יאזל באמצע שנת 2012.

how_long_ipv6

כתובות IPv4 הן באורך 32 סיביות, ונהוג לכתוב אותן כקבוצה של 4 מספרים שכל אחד מהם הוא הערך הדצימאלי של 8 סיביות (לדוגמה: 195.250.130.200). נזכיר שקיים גם המושג של "מסיכת רשת" (Network Mask) המזהה את Net ID מתוך כתובת IPv4.

כפי שכבר ראינו, כתובות IPv6 הן באורך של 128 סיביות, דבר המעלה את כמות הכתובות
מ- 4.3×109 ל- .3.4×1038 כל כתובת נחלקת ל- 8 קבוצות של 16 סיביות, וכל קבוצה מתורגמת ל- 4 ספרות הקסאדצימליות המופרדות ע"י נקודתיים ,(colons) כמתואר בציור 7. (ספרה הקסאדצימלית מייצגת 4 ספרות בינאריות בתחום "0000" עד "1111" (F), כך שכל קבוצה היא שוות-ערך ל-16 סיביות).

המספר שנתקבל עדיין נראה מסורבל, ולכן ניתן לצמצם אותו כמתואר בציור 8. תחילה מורידים אפסים מצד שמאל של הקבוצה: 0200 נהפך ל- 200, FF00 נהפך ל- FF ו-0000 מצטמצם ל-0 אחד. כעת ניתן לצמצם קבוצות עוקבות של אפסים, ולכתוב במקומן את הסימון :: (double-colon). יש לשים לב שמותר להשתמש בסימן :: רק פעם אחת בכל כתובת IPv6, ורק עבור קבוצות אפסים עוקבות. הסימן :: יכול לייצג שתי קבוצות (או יותר) של אפסים עוקבים. איך יודעים כמה קבוצות הוא מייצג? מאחר ומותר לו להופיע רק פעם אחת, הרי הוא תמיד משלים את מספר הקבוצות ל-8.

ipv6_address
דוגמה: הכתובת FF02::2 מכילה שתי קבוצות, לכן הסימן :: מייצג 6 קבוצות של אפסים, או 96 סיביות של אפסים. דוגמה נוספת: הכתובת המצומצמת 1/128:: מייצגת את הכתובת המלאה 0:0:0:0:0:0:0:1, שהיא כתובת של Loopback.

address_compression

פרוטוקול IPv6 מכיר שלושה סוגים של כתובות:

1. כתובות מסוג Unicast – כתובת של ממשק מסוים השייך לתחנת קצה מסוימת. שידור Unicast הוא מסוג One-to-One, כלומר תחנה לתחנה.
2. כתובות מסוג Anycast – כאן יש חידוש שאינו קיים ב- IPv4. מדובר בקבוצה של ממשקים, היכולים להשתייך לתחנות שונות. מנה המשודרת לכתובת Anycast תנותב לממשק הקרוב ביותר מבין הממשקים בקבוצה. שידור Anycast הוא מסוג
One-to-Nearest, כלומר תחנה לכתובת הקרובה ביותר.
3. כתובות מסוג Multicast – קבוצת ממשקים היכולים להשתייך לתחנות שונות. מנה המשודרת לכתובת כזאת תגיע לכל הממשקים בקבוצה. שידור Multicast הוא מסוג One-to-Many, כלומר תחנה למספר תחנות. כתובות Multicast מתחילות תמיד בקומבינציה FF (8 סיביות "1").

יש לציין כי ממשק מסוים יכול לקבל מספר כתובות IPv6 מסוגים שונים
(Unicast, Anycast, Multicast). ומה חסר ב- IPv6? אין כתובות מסוג Broadcast.

transmit_types
צבי שחם M.Sc., מרצה ויועץ תקשורת, מחבר הספר "תקשורת בעידן ה-IP".
לשעבר סמנכ"ל הנדסה בחברת "מד-1", שפעילות הרשת האופטית והתמסורת שלה נרכשו ע"י פרטנר.

לכל אלה שמתעניינים בחומר נוסף, להלן כמה מקורות:

http://en.wikipedia.org/wiki/IPv6
http://www2.rad.com/networks/2000/ipv6/ipv6.htm
www.icann.org/en/meetings/saopaulo/presentation-ipv6-tutorial-basics-03dec06.pdf
www.sanog.org/resources/sanog5-pfs-ipv6-tutorial.pdf


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *