למה פרוטוקול IPv6 ? (חלק ב')

קורס IPv6(בהמשך לחלק א – מאמר מאת צבי שחם)

השינוי במבנה המנות

בפרק הראשון ראינו כי הסיבה העיקרית למעבר לפרוטוקול IPv6 היא הצורך בהגדלת כמות כתובות IP, אשר הולכות ואוזלות במהירות. הדבר נעשה ע"י הגדלת שדה הכתובות מ- 32 סיביות בגרסה IPv4 הנוכחית ל- 128 סיביות בגרסה IPv6 החדשה. צוין גם שבהזדמנות זאת נעשו מספר שינויים נוספים בפרוטוקול, במטרה לשפר את פעולתו. שיפורים כאלה מחייבים שינוי מהותי במבנה המנה (packet) של IPv4, כפי שנראה בפרק זה.

ציור 1 מתאר את המבנה של מנת IPv4 כפי שאנו מכירים מזה זמן רב:

IPv4_Packet

בחלק התחתון של הציור אנו רואים את המיקום של כותרת IP (או IP Header), שהוא מעל כותרת האתרנט ומתחת לכותרת של TCP או UDP. כותרת IPv4 מורכבת משורות בעלות 4 בתים כל אחת (32 סיביות בכל שורה). בכל מנה חייבת להיות כמות מינימאלית של 5 שורות (או 20 בתים), המסומנת בציור בצבע אפור. המנה כוללת את כתובות IP של השולח (SA) ושל היעד (DA), כל אחת בארוך שורה אחת (4 בתים או 32 סיביות, כפי שאנו כבר יודעים). מעבר לכך התקן מאפשר הוספת אופציות שונות, שמגדילות עוד את אורך הכותרת של IPv4. שדה האופציות יכול להגיע עד ל- 40 בתים נוספים, או 60 בתים בסך הכול במקרה המקסימאלי.

לא כאן המקום לדון בכל השדות של פרוטוקול IPv4 הוותיק, ולכן ניתן רק תקציר של השדות בציור 2 להלן:

ipv4_fields
נעבור כעת למבנה מנת IPv6, הנתון בציור 3:

IPv6_packet

מנת IPv6 מורכבת אף היא משורות של 4 בתים (32 סיביות בכל שורה). הדבר הבולט מייד לעין הוא הגודל הקבוע של המנה – 10 שורות (או 40 בתים), וזאת בניגוד לאורך המשתנה של מנת IPv4 שהיה 5 שורות + אופציות באורך משתנה. גודל קבוע מאפשר עיבוד מהיר יותר של כותרת המנה, במטרה להקל על הנתבים לאורך המסלול. מאחר וגודל הכותרת קבוע, אין יותר צורך בשדה HL המבטא את אורך הכותרת במנת IPv4, ולכן אינו קיים
ב- IPv6.

דבר נוסף הבולט לעין הוא אורך שדות הכתובות, שכעת הוא בעל 4 שורות כל אחד (16 בתים או 128 סיביות). זהו למעשה השינוי החשוב ביותר שנעשה ב- IPv6, כפי שכבר הוזכר לעיל.

(חלק ג של המאמר יעסוק בהשוואת מבנה המנות)


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *