סמייל (012) ו – IPv6

לפני שנים רבות (2005) הודיעה חברת סמייל (אז אינטרנט זהב) כי בכוונתה לתמוך בפרוטוקול IPv6. הד לכך נותר בעיתונות האינטרנט. היום גיליתי שאלה ישנה (2012) באתר התמיכה של החברה, והתשובה הייתה מאד מעודדת:             מעודד, מיהרתי ושאלתי גם אני, אך קיבלתי תשובה מאכזבת: … המשך קריאה

למה פרוטוקול IPv6 ? (חלק ד')

(בהמשך לחלק ג – מאמר מאת צבי שחם) כתובות IPv6 בפרקים הקודמים סקרנו את הסיבות למעבר לפרוטוקול IPv6, את המבנה החדש של המנה, ואת החידושים והשיפורים שהוכנסו בה. ראינו שהסיבה העיקרית למעבר הייתה המחסור ההולך וגדל של כתובות IPv4, וזאת למרות כל הניסיונות שנעשו לצמצם את "בזבוז" הכתובות בעזרת שיטות כגון: (CIDR או Classless Inter-Domain Routing) וגם NAT ( או Network Address Translation). כדי להמחיש את הצורך בשינוי, הוקם אתר מיוחד (http://www.potaroo.net/tools/ipv4/) אשר מתעדכן מדי יום ונותן את התחזית האחרונה מתי יאזלו כתובות IPv4. ציור 6 מראה את התחזית המעודכנת ליום כתיבת מאמר זה, המצביעה על טווח של שנתיים עד שלוש שנים: מאגר הכתובות של IANA יאזל באוגוסט 2011, ומאגר הכתובות של הסוכנים האזוריים (RIRs) יאזל באמצע שנת 2012. כתובות IPv4 הן באורך 32 סיביות, ונהוג לכתוב אותן כקבוצה של 4 מספרים שכל אחד מהם הוא הערך הדצימאלי של 8 סיביות (לדוגמה: 195.250.130.200). … המשך קריאה

למה פרוטוקול IPv6 ? (חלק ג')

(בהמשך לחלק ב – מאמר מאת צבי שחם) השוואת מנות IPv4 ו- IPv6 בפרק הקודם תארנו את המבנה החדש של מנת IPv6, לעומת המבנה המוכר לנו מזה זמן רב של מנת IPv4. לצורך ההשוואה נתאר שוב את שתי המנות זו מול זו בציור 4. מנת IPv4 כוללת 12 שדות שונים, לעומת 8 שדות בלבד במנת IPv6. חמישה שדות של IPv4 נעלמו, והם: HL, Identification, Flags, Fragment Offset, Header Checksum (כולם מסומנים באדום במנת IPv4 מצד שמאל). שלושה שדות נשארו באותו שם: DA, SA Version,. ארבעה שדות שינו את שמם וצורת תפקודם: TOS, Total Length, TTL, Protocol. שדה אחד חדש נוסף ל- IPv6 והוא Flow Label. נסקור את השינויים שחלו בשדות של IPv4: שדה HL ירד משום שכעת אורך מנת IPv6 הוא קבוע, ולכן אין בו צורך יותר. שלושת השדות Identification, Flags, Fragment Offset משמשים ב- IPv4 לצורך חלוקת מנה גדולה למנות … המשך קריאה

למה פרוטוקול IPv6 ? (חלק ב')

(בהמשך לחלק א – מאמר מאת צבי שחם) השינוי במבנה המנות בפרק הראשון ראינו כי הסיבה העיקרית למעבר לפרוטוקול IPv6 היא הצורך בהגדלת כמות כתובות IP, אשר הולכות ואוזלות במהירות. הדבר נעשה ע"י הגדלת שדה הכתובות מ- 32 סיביות בגרסה IPv4 הנוכחית ל- 128 סיביות בגרסה IPv6 החדשה. צוין גם שבהזדמנות זאת נעשו מספר שינויים נוספים בפרוטוקול, במטרה לשפר את פעולתו. שיפורים כאלה מחייבים שינוי מהותי במבנה המנה (packet) של IPv4, כפי שנראה בפרק זה. ציור 1 מתאר את המבנה של מנת IPv4 כפי שאנו מכירים מזה זמן רב: בחלק התחתון של הציור אנו רואים את המיקום של כותרת IP (או IP Header), שהוא מעל כותרת האתרנט ומתחת לכותרת של TCP או UDP. כותרת IPv4 מורכבת משורות בעלות 4 בתים כל אחת (32 סיביות בכל שורה). בכל מנה חייבת להיות כמות מינימאלית של 5 שורות (או 20 בתים), המסומנת בציור … המשך קריאה

למה פרוטוקול IPv6 ? (חלק א')

המאמר שלהלן נכתב ע"י צבי שחם לפני מספר שנים, ומציג עניין משותף לשנינו: פרוטוקול התקשורת IPv6. צבי שחם הוא השם הנרדף בארץ ל "מומחה תקשורת" מזה שנים רבות, וספריו היו ספר הלימוד הבסיסי לרבים בתעשיית התקשורת בארץ (גם שלי). מרצה מבוקש ויועץ מזה שנים רבות. הקדמה פרוטוקול IPv4 (אליו אנו מתייחסים לרוב בשם המקוצר IP) מהווה כיום את תשתית האינטרנט העולמית והארגונית. זהו פרוטוקול הניתוב (routing) ברשת האינטרנט, כלומר הפרוטוקול הקובע כיצד מנות IP ינועו ברשת בין הנתבים השונים. הוא תועד עוד בשנת 1981(RFC 791) , הוכיח את עצמו כפרוטוקול יציב, ומעט מאד שינויים נעשו בו במשך השנים. אולם, ככל שרשת האינטרנט התפתחה, התעוררו צרכים נוספים ולכן פותח הפרוטוקול IPv6, כהמשך אבולוציוני ל-IPv4. פעילות זאת החלה עוד בתחילת שנות ה-90, ונקראה  “Next Generation IP" (או IPng). המוטיבציה העיקרית לפיתוח, הייתה ההכרה שגודל שדה כתובות IP לא יספיק לאורך זמן, ויש להגדילו … המשך קריאה

IPv6

בלוג זה ממשיך עניין רב שנים בפרוטוקול התקשורת IPv6. בבלוג אחר (routing.co.il שכבר נסגר) עסקתי בנושא הזה ובנושאים אחרים מעולם התקשורת. גם בבלוג החיפושית אעסוק בנושאים אלה. קישורים: קורס IPv6 אותו אני מעביר לא מעט שנים – משתדרג ומשתפר פרוטוקול ישיבת וועדת המדע של הכנסת בנושא IPv6 מאמר ב HWZone (כותרת: IPv6 עדייו רחוק – מחפשים פיתרון ביניים) קישורים ל youtube:     … המשך קריאה